תערוכות

תערוכת תלמידי אורנה מילוא

התערוכה תוצג בתאריכים: 
פתיחה 31.3.19 נעילה 13.5.19

הציורים המוצגים בתערוכה נוצרו במהלך שיעורים וסדנאות מרוכזות שהועברו בסטודיו של אורנה מילוא. 
רוב התלמידים לומדים בין 5 -10 שנים אצל אורנה, וחלקם אף מספר שנים גדול יותר. 


נקודת המוצא: אובייקט
חלק מהעבודות של נעמי רון, רותי רוסינג, אינה אלקיים וחוה תורכי נבעו מתרגיל שנתנה אורנה: "נקודת המוצא: אובייקט". רותי רוסינג הביאה סירים שהיו של אמא שלה והם היוו השראה לסדרת ציורים. הסירים מצויירים מנקודות תצפית שונות: פעם מלמעלה פעם מהצד ופעם בהשטחה כך שהסיר הופך למבנה גרפי מופשט ומעורר אסוציאציות. נעמי רון עסקה בצילום שחור לבן של אמה – וגם הוא היווה נקודת מוצא לסדרת רישומים וציורים. אינה אלקיים הביאה צילומים משפחתיים ובקבוק שהפכו יחד לקומפוזיציה אחת, כחלק מ"טבע דומם" שהיא עיצבה. חוה תורכי עסקה במכונת התפירה של אמה ונתנה לה ביטוי חופשי ודמיוני הנובע מצורתה של מכונת התפירה ומהאסוציאציות האישיות שלה בהקשר זה.


צילום וציור
נושא אחר שעסקו בו חלק מהתלמידים במהלך השיעורים הוא: צילום וציור. יעל שטרנהיים בחרה צילום מתוך ז'ורנל ועקבה רק אחרי הצבעוניות שלו. התוצאה של תרגיל זה קירבה אותה לציורי הפופ-ארט. ציפי פאוסט עבדה על צילום מוגדל המודפס על בד וטיפלה בו כבסיס לציור ובעזרתו נכנסה לאווירה המיוחדת האופיינית למשפחתה בארגנטינה. נעמי רון עבדה מתוך צילום משפחתי של נכדיה, כשהיא שמה דגש על משטחי צבע חלקים ושטוחים. הפנים לא מטופלים וכך ההבעה נוצרת רק בעזרת תנוחות הגוף, מגע הידיים והצבעוניות. ורד חמיאל בחרה צילום של פנים חדר מז'ורנל ובעזרת תשומת לב לצבעוניות הדגישה את האווירה המיוחדת שבו.
לאחרונה התקיימה בסטודיו גם סדנא בת כמה ימים מרוכזים בנושא צילום וציור. במסגרת הסדנא נחשפו התלמידים להגותם של ולטר בנימין * ושל רולנד בארת ** ועבדו בהשראתם. אחד הנושאים שטופלו בסדנא היה השיעתוק, השכפול, שמתאפשר בעזרת מדיום הצילום. איך משפיעה על האמנות העובדה שניתן ליצור ממנה העתקים רבים? את פירותיה של סדנא זו מייצגים זאב יונאס, חוה תורכי נעמי רון ודב קישינובסקי. זאב יונאס עבד על שתי הדפסות של צילום זהה – הוסיף לתוכן את הפורטרט של עצמו כמין מתבונן שחלקו קיים וחלקו נעלם – שהוא אולי דמות הצלם  הרואה ואינו נראה - וניסה בעזרת גיוון צבעוני להשיג בשני הציורים שתי אווירות שונות לחלוטין. חוה תורכי עבדה על צילום נוף כאשר היא מדגישה באופן מינימליסטי את יסודות המים, האוויר והאדמה. נקודת המגוז חוצה את הציור כמעט לשניים, והטיפול בחיבור בין המים לשמים יוצר אלמנט השובר את האיזון. נעמי רון ציירה על צילום שאפשר לכנות אותו "על הסף", בו נראות שתי כפות רגליים בתחתית הציור, ומעליהן מבנה בעל עומק. העיבוד הטכסטורלי והצבעוני נבנים כנדבך נוסף מעל הצילום, ומוסיפים לו חיוניות והבעה. דב קישינובסקי עבד על צילום של כביש 4370 בשטחים, "כביש האפארטהייד", שנפתח בינואר השנה. הצילום צולם פעמיים על שני הבדים, ונקודת המוצא של שני הציורים היתה זהה. דב השתמש בצילום שהוא עצמו צילם בשטח. ציור אחד הוצב במהופך – ומתוכו נבנתה קומפוזיציה חדשה– מעין "כביש ללא מוצא". המכונית המצוירת – אם תמשיך לנסוע - תיתקע בקיר אטום... שני הציורים מדגישים את האבסורדיות שבמצב בשטחים. הצבעוניות האפרורית בונה את האווירה הכבדה ה"חמסינית", ותורמת אף היא למחאה המובעת בציורים.


ציורי נוף, טבע דומם, אוטופורטרט, "ואבי סאבי" ו"המופשט"
ורד חמיאל ודב קישינובסקי מציגים ציורי נוף שצוירו בקיבוץ כפר רופין, במהלך סדנא שנערכה שם באוקטובר האחרון. ורד חמיאל מציגה גם נוף פסטלי הנשקף מחלונות הסטודיו. אינה אלקיים ציירה טבע דומם צהוב עם ענף בכתמים גדולים ובהנחת צבע בוטחת. הקומפוזיציה כמו נחצית לשניים והאיזון מוחזר לתמונה בעזרת הבקבוק והענף; כן ציירה ציור נוף אורבאני – זה הנוף הנשקף מהסטודיו כשהוא אפרורי במקצת ומטושטש. 
חוה תורכי ציירה את עצמה בצבעים עזים במיטב המסורת האקספרסיוניסטית. הבעה מופנמת ולא מתייפייפת מציינת את הציור הזה. אליסיה וסרטייל ציירה בהשראת הנושא "שוליים" או "ואבי סאבי". בתרגיל זה התבקשו התלמידים להגיע לנושא שהוא בעצם "אנטי נושא", ואליסיה ציירה את רגליה של דמות הנחבאת אל הכלים ומסתתרת מאחורי רשת מתכת ודלת. וברוח דומה ציירה ציור של רגלי כסאות בסטודיו. בעומק הציור ניתן להבחין בשני כלים מצוירים בהשטחה וללא פרטים. העיקר כאן הוא לא הנושא, אלא אקראיות מסוימת בבחירה התורמת בעזרת הצבעוניות לאווירת ניכור ומסתוריות. ציפי פאוסט ציירה קטע קיר לבן בעל טכסטורה כחלק מהנושא של "ואבי סאבי". הנושא איפשר לה להתבונן במשהו שולי ו"לא חשוב" ולמצוא בו עניין ציורי. טלי פרלשטיין מציגה שני ציורי גואש שנושאם טבע דומם. הציורים מתייחדים בקומפוזיציה אינטואיטבית, פשטות ראשונית, והם בעלי צבעוניות עשירה וחמה. אילנה ברין מציגה ציור של נוף מופשט המתאפיין במבנה קומפוזיציה ארכיטקטוני. הציור מסתיר וחושף שכבות של הציור בשלביו השונים. הציור צוייר במסגרת עבודה על הנושא: "המופשט".


רישומים
הרישומים נעשו בשיעורי הרישום בסטודיו, או ביציאות לנוף שהיו חלק מהשיעורים. הרישומים הם בטכניקות של רישום עיפרון, רישום פסטל, רישום טוש, ואקווארל. 
אילנה ברין מציגה רישום נוף בפסטל מרמת רחל, וכן רישום טוש של שתי בובות עם פמוט, ורישום נוף בעיפרון. חוה תורכי מציגה רישום מסכות מטבע דומם, בתוכו "השחילה" דיוקן עצמי שלה, המופיע במקום אחת המסכות, וכן אוטופורטרט לבן על שחור. רותי רוסינג רשמה את עצמה עם סיר. זהו רישום  בפחם, שמתקשר לסדרת הסירים שלה בצבע. כמו כן היא מציגה קולאז' מינימליסטי בשחור לבן שנושאו שתי מסכות. דב קישינובסקי רשם וצייר שני אוטופורטרטים שלו, אחד בטוש, והשני בצבע שמן שחור ולבן. נעמי רון מציגה רישום טוש ועיפרון בהשראת צילום של אימה ופמוט שהיה של אימה. ורד חמיאל יעל שטרנהיים וחוה תורכי מציגות רישומים מופשטים בקווים ישרים שנעשו מתוך התבוננות בטבע דומם. רישומים אלה נעשו תוך כדי סדרת שיעורים בנושא קווים ישרים שאורנה העבירה. אליסיה וסרטייל מציגה רישום אקווארל של קולבים וקערה, בו ניכרת קומפוזיציה מהודקת ויחסים מעניינים בין קטן לגדול, בצבעוניות רכה. חורחה זלצברג מציג סדרת רישומי פסטל: אלה דמויות "נעלמות", שנרשמו מתוך צילומים ישנים אותם מצא חורחה בתוך אלבום של אמו: דמויות שהוא לא הכיר, ובכל זאת יש להן קשר לחייה של אימו. אלה צילומי שחור לבן מטושטשים ומהוהים. בציורים ניתן לרגע לזהות קטע של דמות וברגע הבא הדמות נעלמת ומיטשטשת בתוך הרקע. רישומים אלה נוגעים בתחושות אובדן וגעגועים. ברישום אחר חורחה רושם את עצמו כשהוא משתקף פעמיים בשתי מראות שונות המשקפות בכל פעם "פנים אחרים" שלו. 


-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
*וולטר בנימין – יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני
**רולאן בארת – מחשבות על הצילום

 

 

גלריית תמונות

מערכת כרטיסים מערכת למכירת כרטיסים